עייפות מנטלית נחווית בעיקר כאשר המוח והעצבים עייפים. השימוש המופרז במוח, בעצבים, בחושי התפישה; בעיקר העיניים והאוזניים, גורם לעייפות מנטלית. מאידך, עייפות פיזית מורגשת בעיקר במבנה הגוף. כאשר עובדים יתר על המידה, המערכת העצבית-שרירית מתחילה להיפגע, וגורמת לעצבים לסבול. כמובן שהמוח אינו מגיב בתיאום עם התפקוד המוטורי של הגוף, דבר הפוגע בתפקודים המנטליים כמו חשיבה או היגיון.

הרשו לי להתייחס כאן לתורת האיורוודה, המתייחסת לשיבוש שלוש הליחות בגוף. השיבוש מתרחש כאשר יש אובדן או עודף של ליחה. אם ליחה אחת נפגעת, גם השתיים האחרות נפגעות. הוָאיוּ או הוָאטַה היא מערכת העצבים. מאמץ יתר, הלם או פחד, והפרעות מנטליות גורמים לאובדן חוסן העצבים. זה יכול לגרום לעייפות, קהות חושים, שינה מופרזת, אי-נוחות, היעדר שמחה או עליצות, קוצר נשימה או אובדן דיבור, וכו'. זה עלול לקרות כאשר יש אובדן של ואיו.

מאידך, כאשר יש עודף של ואיו, אדם מרגיש רעד או רטט באיברים, נדודי שינה וירידה בחוזק הגוף. במילים אחרות, בכל פעם שיש אובדן או עודף של ואטה, פִּיטַה וְקָפַה, זה משפיע על הגוף בהתחלה ומאוחר יותר על התודעה. באופן דומה, אם מאפשרים לעייפות הגופנית להימשך, היא תוביל לעייפות מנטלית. הסימן הראשון לעייפות העולה מורגש בעצבים.

אובדן של פיטה מגביר את חום הגוף ואז העיכול נפגע. תפקוד לקוי של מערכת העיכול גורם לדיכאון מנטלי. כמובן, אובדן כוח פיזי יוביל לעייפות מנטלית. עודף של פיטה גורם לחולשת איברי החישה ולירידה בכוח. לדוגמה, כאשר העיניים סובלות ממתח כמו בגלאוקומה, זה גורם לעייפות מוחית המובילה לעייפות מנטלית.

לכן, כמורה, אני רואה את הסיבה מאחורי העייפות. כשאני יודע שאדם סובל מנדודי שינה, או שינה מופרזת או קשיי עיכול, תוכנית התרגול חייבת להשתנות.